זמן רעב

עלמה איגרא

לרעב ולאוכל יש זמן משל עצמם, והוא לא בהכרח תואם את הזמן הפוליטי או הזמן הכלכלי. אנשים אינם מפסיקים לרעוב ביום שבו נחתמים הסכמי שלום, וגם לא כשתם המצור. דיבור על רעב מחייב אותנו להכיר בעובדה שישראל מנהלת את הרעב בעזה כבר כמעט שני עשורים. סוגיית האוכל ממחישה היטב כיצד עזה אינה טריטוריה מדינית אלא מכלאת המונים. מדינות אוכלות. גם שטחים כבושים לרוב אוכלים. אבל עזה אינה אוכלת, עזה מוזנת
מאמרים נוספים
דילוג לתוכן